הפעם אני אגיב אחרת! 

כמה פעמים הבטחתם את זה לעצמכם ולא הצלחתם לעמוד בה? 

מי לוחץ לנו על הכפתורים ואיך אנחנו יכולים לעצור את התגובה התוקפנית האוטומטית שלנו, ולבחור תגובה נכונה יותר לנו ולאחרים?

ואיך כל זה קשור לריפוי הילד/ה הפנימית שלכם? 

לכולנו יש בחיים אנשים, שיודעים בדיוק איך ללחוץ לנו על הכפתורים הכי רגישים שלנו.

בדרך כלל אלו האנשים הכי קרובים אלינו, והכי חשובים לנו. 

הם מכירים אותנו, ואת “הכפתורים” אותן נקודות שבהן אנו מאבדים שליטה,

ולא מסוגלים לעצור רגע, ולבחור את התגובה שלנו.

מכירים את הרגעים האלה שבדרך כלל אנו מצטערים עליהם,ומבטיחים לעצמנו

ש”בפעם הבאה אני אגיב אחרת”?

אתם יודעים למה אנו מגיבים בצורה אוטומטית, בכעס, בדווקא, בתוקפנות, ובחוסר רגישות?

כי באותו הרגע, יוצא/ת מתוכנו הילד/ה הפנימיים הקטנים,שנפגעו בעבר, שחוו דחיה,

שהרגישו לא ראויים, לא שווים,לא טובים מספיק, שלא מרגישים בטוחים כי הכאיבו להם,

או שלא הרגישו אהובים ובטוחים. 

הילדים הפגועים האלה, לא נעלמים עם השנים. 

הם ממשיכים לחיות בתוכנו, גם אם אנו מתעלמים מהם, או שאיננו מודעים אליהם, הם שם.

והם מתעוררים ויוצאים לפעולה, בדיוק באותן נקודות, באותם “כפתורים”.

זו יכולה להיות מילה או משפט, שמקפיצים אותם, ומעוררים את הכאב מחדש, ואז, הם אלה

שבאמת מגיבים, בכעס, תוקפנות ואפילו אלימות לעיתים. והם מגיבים על פי האוטומט/הדפוסים שהם מכירים מאז ומתמיד, ששמרו עליהם, לאורך השנים, ולנו, הבוגרים האחראים, עם כל הידע והחוכמה שיש לנו, אין שליטה ממשית על כך. 

אז איך אפשר להשתנות ולהגיב בפעם הבאה אחרת?

הנה ההזמנה שלי אליכם לתרגול –

היום התייחסו לילד/ה הפנימית שלכם בחמלה ואהבה ללא תנאי.

תנו לה תשומת לב מיוחדת, כתבו לה מכתב, דברו איתה, תנו לה תחושת ערך עצמי

ותחושה שרואים אותה ומקשיבים לה.

הכי חשוב -הבטיחו לה, שאתם מי שגדלתם להיות בזכותה, כי היא “שמרה עליכם”. אך אתם כיום, “ההורה שלה” או לחילופין”המבוגר האחראי”,שתמיד כאן בשבילה, ושתמיד תשמרו ותגנו עליה.

זה כל מה שהיא רוצה לשמוע!

זה מה שהיא רוצה גם להרגיש, שאוהבים אותה ומקשיבים לה,וסולחים לה גם כשהיא עצבנית וכועסת ופוחדת.

תנו לה את זה, באהבה, ובלי תנאים, ותרגישו איך מתחילה כאן שרשרת של ריפוי שלה,

ושלכם גם יחד,שרשרת שמשפיעה גם על כל הסביבה שלכם.

וכשאנו מחדשים את הקשר הטוב והאוהב עם הילדה הפנימית שלנו, כעת זה גם הזמן לצאת מאזור הנוחות שלכם, להשתחרר מההרגלים והתגובות האוטומטים שלכם ולהיות יותר סבלניים ואוהבים מהרגיל גם כלפי אחרים. 

אני יודעת שזה לא קל, אבל אלה בדיוק המקומות שבהם אנו צריכים לעבוד ולהשתנות, כדי לצמוח, להשיל את השיריונים ששמנו על עצמנו, ולהרשות לעצמנו להיות פשוט אנחנו כפי שאנו. וכעת בחודש אלו”ל יש לנו גם חלון הזדמנות קוסמי, לעשות זאת יחסית בקלות. 

דמיינו כעת שמישהו “לוחץ לכם על הכפתור” -במקום שהאוטומט של הילדה הפנימית התוקפני, מיד יגיב, קחו נשימה, דברו אליה, ואפשרו לה להרגיש רגועה ובטוחה, שיש שם “הורה פנימי” בוגר ואחראי שלוקח אחריות ומטפל בדברים.

רק במצב הזה תפתח בפניכם האפשרות, שלא היתה שם קודם, לבחור תגובה אחרת לגמרי

סבלנית ורכה יותר כלפי אנשים אחרים, בכלל, וכלפי אלה שיודעים הכי טוב ללחוץ לכם על הכפתורים בפרט. 

ספרו לי איפה המסר הזה פוגש אתכם ? 

שלכם באהבה, 

אורלי בר-קימה