“משק כנפי הפרפר בסינגפור יכול לחולל סופת טורנדו בצפון קרוליינה” (אדוארד לורנץ- מדען)

על גבי מסך הטלוויזיה מולי רצדו להם שירי האירוויזיון, הפומפוזיים, עם הבגדים המוגזמים של הזמרים והזמרות,  באולם המופעים הענק, ונדמה שהפירוטכניקה הבמות והתאורות, רק הולכת ומשתכללים משנה לשנה.

לכאורה, זהו מופע לא מעניין, ולא חשוב, שאבד עליו הכלח, כמו שאומרים. בטח לא מזכיר את הימים שבהם היה כאן ערוץ אחד, והאירוויזיון היה אירוע מכונן, שבו, כולנו התיישבנו מולו, כוססים ציפורניים בזמן ההצבעות, מברכים את כל מי שנותן לישראל 12 נקודות, ו”מברכים” את האנטישמיים, שמדלגים עלינו, ומרגישים שאנחנו “עם”, כפי שאומר זאת שלמה ארצי, כל כך יפה בשירו.

קל להיות צינים ולזלזל באירוע הזה, ואולי יש לנו גם סיבות טובות, אבל בעיני הוא דווקא מסמל משהו חשוב ביותר – שנותן תקווה גדולה לאנושות כאן על פני כדור הארץ, ודווקא בתקופה הקשה שאנו נמצאים בה  עכשיו עם איומי דאעש, והמהפכה איסלאמית, ואמצעי הלחימה שהופכים יותר ויותר מתוחכמים ומפחידים:

הוא מסמל את הצד היפה של האחדות העולמית, שכולנו חלק ממנה.

כי אמנם אנו נדמים כמפוצלים למילארדים של בני אדם “נפרדים” זה מזה, ולמאות מדינות, עם דגלים ותרבות שונים זו מזו, לעשרות לאומים ודתות שונים, שנבדלים זה מזה.

ואמנם בשם “הנפרדות”, וה”בידול” הזה, אנו עדים להרבה מאוד מלחמות באזורים שונים בעולם, לגילויי אלימות, טרור ושנאה בין הקבוצות השונות, ובין יחידים, ובאופן כללי נראה שהעולם הולך ויורד מהפסים למקום די מייאש, שלא ברור איך והאם כדאי לחיות בו.

עם זאת דווקא האירוע הזה, האירוויזיון, מעודד אותי, כי הוא מראה שאפשר גם לתקשר אחרת. אפשר לתעל את השונות, התחרותיות בין העמים ובני האדם, למשחק גדול אחד, פומפוזי ככל שיהיה, שבו “נלחמים” זה בזה ומתחרים בשפה אחת, שהיא במקרה הזה מוסיקה, כשהמטרה הגדולה שלו היא בסופו של דבר אחת – לבדר אנשים, והערכים שהוא מגלם בתוכו, הם הנאה, שמחה, ו….אחדות.

וכשאני לוקחת זאת לעולם ההתפתחות האישית והרוחנית, זהו אחד השיעורים החשובים ביותר שלמדתי במהלך השנים הרבות שאני בתחום. שאין באמת נפרדות, ביני לבין האחר, כפי שזה אולי נדמה לי בעולם הפיזי, שרואה “גופים” שונים זה מזה.

זוהי אשליה בלבד, שאנו חווים באמצעות חמשת החושים שלנו, אבל זו לא האמת.

משום שכרוח, שחיה בגוף פיזי, כולנו מגיעים מאותו המקור, מאותה מחשבה, אם תרצו, של אלוהים. לכן, התודעה של כולנו מחוברת. אין נפרדות. בקורס בניסים קוראים לתופעה הזו כולנו “שכלים מחוברים”.  המדע מכנה זאת “אפקט הפרפר” תופעה שמשמעותה, שכולנו חלק מאותו פאזל מאותה מהות שלמה ואינסופית, ופיכך אנו גם משפיעים האחד על השני, בין אם נרצה בכך ובין אם לא.

לכן כאנשים רוחניים יש לנו אחריות כלפי עצמנו, וגם כלפי אחרים. כי הריפוי של כולנו הוא משותף ואין יוצאים מן הכלל.  כי כל זמן שמישהו בעולם סובל, רעב, כואב, כולנו בפועל סובלים בדרך זו או אחרת, ורק כשנצליח לחולל ריפוי כל אחד לעצמו, וגם לאחרים בעולם, גם אם אם איננו מכירים אותם, וגם אם הם נתפסים בעיננו כ”אוייבים”, רק אז, בתוך האחדות הזו, העולם כולו יירפא.

ואם נחזור לרגע לתופעה המדעית שנקראת “אפקט הפרפר”, נבין שבנסיבות מסוימות, די בשינוי קטן (באמונות שלנו, במחשבות שלנו, ברגשות שלנו) כדי לעשות הבדל ענק בחיים של כולנו.  

הזמנה לתרגול:

הרהרו בשאלה (אפשר גם בתוך 10 דקות המדיטציה היומית שלכם): איזה שינוי קטן אני יכול/ה היום ליצור באמונה/מחשבה/רגש שיש לי, שיעשה שינוי גדול ומשמעותי בחיי?

ואשמח שתשתפו אותנו בעמוד הפייסבוק “להיפתח לשינוי” מהו השינוי הקטן שלכם?