מצווה גדולה להיות בשמחה, שמחברת את הזמני לנצחי

…ושמחת בחגייך מירב והיית אך שמח/ה :))

“מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד”
(רבי נ…נ…נחמן מאומן)
אחרי המאמץ הגדול ועבודת הניקיון והשחרור
והסליחה של חודש אלו”ל,
שממשיכה לתוך עשרת ימי התשובה,
שהביאו אותנו ליום הקדוש ביותר בשנה, יום הכיפורים,
הגיע הזמן…לשמוח!

המסע של חגי תשרי,
שעוזר לנו להתכונן בצורה מדויקת לקראת השנה החדשה,
עולה שלב ומתעצם.
הערב מתחיל חג סוכות שיש לו שני היבטים משמעותיים,
שנראים כאילו הם הפוכים זה מזה,
אך בפועל הם משלימים זה את זה.

האחד – הדגשת הזמניות שלנו, כבני אדם,
כאן במימד הפיזי.
השני – החיבור שלנו דווקא לאל-זמניות שלנו במימד הרוחני,
לחלק הנצחי שבנו, שלא נולד ולכן גם לעולם לא ימות
– באמצעות אנרגיית השמחה.

כמו שאנו כבר יודעים, הסמלים הללו,
של חגי ישראל, אינם סתמיים.
וכשאנו יודעים את המשמעות העמוקה שלהם,
אנו יכולים להשתמש בכל אחד מהם, כדי לעשות
קפיצות משמעותיות ,ברמת המודעות שלנו
ןלהעלות את התדר האנרגטי שלנו.

שני דברים אלה, חשובים לנו במיוחד,
בתחילת השנה החדשה,
שבה למעשה מאפשר לנו בורא עולם
להתחבר ל”גנרטור הראשי”
ולקבל אנרגיה, כמויות עצומות של “אור”,
שאמור להספיק לנו ולהגשמה שלנו, לאורך כל השנה.

אז בואו נתבונן ונלמד יותר לעומק
על שני הדברים הללו ונראה
כיצד נוכל להשתמש בהם באופן הטוב ביותר:

זמניות – המצווה הראשונה של החג הזה
באה להוציא אותנו מאזור הנוחות –
כשלמשך שבעה ימים,
אנו עוזבים את הבית המוכר, הידוע והנוח שלנו,
ומצווים לעבור לגור בסוכה זמנית,
נטולת גג, מתחת לכיפת השמים.

מטרת המעבר הזה, באה להזכיר לנו
את הארעיות שלנו, כאן.
ללמד אותנו להיות בענווה (לשחרר את האגו)
לדעת שקיבלנו מתנה, אפשרות לחיות בגוף פיזי,
לפרק זמן מסוים, לצורך מסע חיינו,
שמטרתו, לזהות מי אנחנו באמת, ומה מטרת חיינו,
ולהגשים אותה…מתוך שמחה.

זמן שמחתנו – ההנחיה הנוספת והמרכזית
שאנו מקבלים בחג הזה היא
“מועדים לשמחה- חגים וזמנים לששון”
כלומר פשוט להיות בשמחה, ולשמח אחרים,
ובמיוחד את כל “האושפיזין” שמגיעים “לסוכה” שלנו
ולמעשה את כל מי שנמצא במרחב שלנו.

המצווה “להיות בשמחה” היא המפתח שלנו
בחג הזה, להתגברות על ההבנה שאנו זמניים כאן,
ולקבלת האור שאותו אנו מבקשים.
כי דווקא אנרגיית השמחה,
מחברת אותנו למהות האמיתית שלנו,
לרוח הנצחית שאנו, שעוברת כאן חוויה פיזית.

כפי שאתם יודעים, חזרתי לא מזמן
מאומן, שבאוקראינה, ממסע רוחני, לקברות צדיקים,
של גדולי רבני החסידות,
ובהם הבעל שם טוב, מברסלב,
ובעיקר, של נכדו, רבי נחמן מאומן.

להיות בשמחה, זה ערך מרכזי במשנתו של רבי נחמן. 

זו אחת התובנות המשמעותיות,
שלקחתי מהמסע הזה, שהיה מאתגר פיזית.
קלטתי שאיני זקוקה ל”פרסים”
חיצוניים, חומריים, פיזיים, כדי לשמוח,
שהרי ממילא הם זמניים,
וגורמים לי להיות תלויה במשהו שהוא מחוצה לי.

הבנתי שבחירה בשמחה, כמצב הוויה,
מתוך החלטה פנימית, שאינה תלויה בשום דבר חיצוני,
היא הדרך להתחבר ללב שלי, לעוצמה שלי,
למהות הנפלאה שאני, ולמימוש התכלית שלי כאן.
(את שאר החוויות והתובנות מהמסע שלי,
תוכלו לקרוא בחודש הבא בכתבה ב”חיים אחרים”.)

השמחה, והבנת האל-זמניות שלנו,
דווקא בתוך הארעיות של הסוכה,
אלו בעיני המתנות שחג הסוכות, בכלל,
ויום שמחת תורה, שסוגר אותו, בפרט,
מביאים לחיינו.
מתנות שתאפשרנה לנו, להיות “באורות”
(כפי שאומרים כל החוזרים מאומן 🙂

מה שזה אומר בפועל –
זה הזדמנות למשוך לחיינו הרבה “אור”,
להתחבר דרך תדר השמחה,
לאנרגיות גבוהות של יצירה, הגשמה, תשוקה ואהבה,
ולממש בעזרתן את מי שאנו ואת הייעוד שלנו
במשך השנה הקרובה.

הצעה לתרגול:
ההזמנה שלי אליך אהוב/ה היא פשוטה:
להרים את הראש הערב לשמים,
להביט אל הירח המלא המקסים,
בין אם זה מבעד לסכך של הסוכה, או לא,
לנשום עמוק ללב, ולחייך חיוך פנימי רחב.
להרגיש את השמחה שבעצם הקיום. 

וגם…לנצל את השבוע הקרוב,
כדי לחגוג את החיים,
וכמה שיותר “להיות בשמחה”
בכל רגע ובכל יום מימי החג הזה.
וגם אם אין לך סיבה מיוחדת,
למצוא את השמחה בתוכך.

מאחלת לך ולאהוביך חג שמח במיוחד!!!
ומקווה לראות את כולכם ממש בקרוב מאוד,
במדיטציה מקס בראש חודש חשוון.