“לדעת אחרים זו חכמה,
לדעת את עצמך זו הארה” (לאו צ’ה)
בסופשבוע האחרון היתה לי מעין “הארה”.
זה קרה בסדנה מופלאה של הקורס בניסים
במדבר, שעסקה בכוח התפילה,
עם מורתי האהובה אפרת שר-שלום.
המדבר תמיד עושה לי טוב,
ומביא לחיי ולהתפתחות שלי, מתנות.
ולכן אחת לכמה זמן, אני נוסעת אליו
רק כדי להיות, להתפלל ולנשום.
המסר המרכזי בסדנה היה
שיש לנו כבר הכל.
שברגע שאנו מבקשים – מתפללים
הכל ניתן לנו, אך אנו מתנגדים לקבל.
אנו כל הזמן אומרים “לא”.
“לא, אני מפחדת”, “לא עכשיו”,
“לא, זה לא בדיוק מה שביקשתי”,
“לא זה לא מספיק, אני רוצה יותר…”,
“לא, אני לא מאמינה/סומכת”
כל אחד וה”לא” שלו.
כל אחד ו”השיגעון” שלו.
תגידו – זה לא מטורף?
כל מה שאנו צריכים לעשות
זה לבקש – להתפלל – ולומר “כן, תודה”.
לומר “כן” – בלי ספקות, ובלי שפיטה
או ביקורת על מה שמגיע אלינו.
כי אנו יודעים מה אנו רוצים,
אך אנו לא יודעים מה טוב לנו באמת.
ואנו לא סומכים על אלוהים/השכינה/היקום
שהוא יודע מה טוב עבורנו, יותר טוב מאיתנו.
אז למה אנו כאילו משוגעים?
כי זה הרי לא הגיוני, הסיפור הזה.
משום שיש “אבנים” בדרך שלנו,
שמפריעות לנו להגיד כן למה שיש.
אבני נגף,
שכל מה שאנו צריכים זה לזהות אותן,
ולהסיר אותן מהדרך.
האבנים האלה יכולות לבוא בכל מיני צורות,
אבנים “פיזיות” שאנו תופסים כמכשולים בדרכנו, (מחסור בבריאות/כסף/זמן)
אבנים “רגשיות” פגיעות/פצעי עבר שלוחצים וכואבים לנו.
אבנים “”מנטליות””חסמים או אמונות על החיים
ועל עצמנו, שאנו בחרנו להאמין להם,
והן מסתירות מאיתנו את האמת.
וגם אבנים “רוחניות” – ספקות, חוסר אמון,
אי יכולת לתת אמון ולסמוך, שמשבשות את התקשורת בינינו לבין אלוהים.
הזמנה לתרגול שבועי
השבוע, אני מזמינה אתכם כהרגלנו בקודש,
לעשות עבודת מודעות של התבוננות פנימה
כדי לזהות, מהי “אבן הנגף” שלכם.
לקחת אבן אחת, ולבחון ממה היא עשויה?
מהו השיגעון, שמונע מכם להיות בשמחה,
באמון,בהכרת תודה על הטוב,
בידיעה של מי שאתם באמת, והכרה בעוצמה האמיתית שלכם.
מה הסיפור שעוצר אתכם מלקבל את מה שאתם מבקשים והרבה יותר מזה בחייכם?
שאלו את עצמכם שאלה אחת
שימו יד על הלב, ונשמו אליו.
נשמו כמה נשימות פנימה אל הבטן,
היו בשקט.
התפללו ובקשו עזרה,
“אלוהים, אני לא יודעת, השתגעתי,
אני רוצה לזהות את השיגעון שלי,
תעזור לי להבין מהי האבן שיצרתי,
כדי שאוכל להסירה, לרפא אותה”.
עשו זאת במשך כמה ימים, בסבלנות
היו כנים!!!
עשו זאת מתוך רצון אמיתי לקבל תשובה על כך.
ו…חכו לתשובה.
התשובה לא תגיע מהראש, אלא מהבטן או מהלב
ייתכן שהיא תגיע דרך סימן, מהסביבה שלכם,
משהו שמשהו יגיד, משפט שתראו בספר,
תמונה בשלט חוצות, פזמון של שיר שמתנגן ברדיו,
מילה שתבלוט לכם תוך כדי כתיבה אינטואיטיבית.
אני שוב מדגישה – היו כנים בבקשה שלכם,
בקשו עזרה, והיא תגיע.
וברגע שתגלו את האבן…
נוכל להמשיך את העבודה בשבוע הבא
כדי להסיר/לרפא את המקום הזה בתוככם.
מוכנים?
היכון?
צאו….
אשמח לשמוע מה גיליתם על עצמכם, מה “השיגעון” האישי שלכם?
מה “אבני הנגף” הפנימיות שלכם?
בשבוע הבא, אחרי הזיהוי, נדבר על השלב הבא – הריפוי



