ספונג’ה לנשמה

אז זהו, האביב החל רשמית, ואנו כמה ימים לפני ליל הסדר. תקופה קסומה שאני מאוד אוהבת, שמטריפה לי את כל החושים. בטבע יש ריח משכר של פריחה, והפארק מלא מראות מרהיבים של מרבדי פרחים צהובים אדומים וכתומים, והתחושה הכללית היא של…פריחה והתחדשות.

בדיוק כפי שהטבע מחדש את עצמו, אחרי החורף המכונס האפור והקודר, גם אנו, כחלק מהטבע, יכולים לנצל את חלון הזמן הזה, כדי להתחדש. אך כדי לעשות זאת, אנו צריכים קודם לכן לנקות ולסדר את הסביבה שלנו, הן החיצונית, וחשוב מזה את סביבתנו הפנימית, לעשות “ספונג’ה לנשמה”.

כי כל מה שקורה בעולמנו החיצוני, לטוב ולרע מתחיל בעולמנו הפנימי, ואם בתוכנו יש כאוס, בלאגן ואי שקט, אין פלא, שזה מה שאנו חווים גם במציאות החיצונית שלנו.

לפני שניכנס לאיך עושים ניקיון פנימי, הנה סיפור קטן, שממחיש למה כדאי לעשות זאת. בבוקר שישי האחרון, הרציתי בחיפה, לפני הקרנת סרט מקסים בשם “הדברים שאני רוצה”, שמבוסס על ספר, רב-מכר, באותו שם. הסיפור הוא על אישה צרפתיה, כבת 40 נשואה ואמא לילדים גדולים, שמנהלת חנות לדברי סדקית ותפירה, וזוכה באופן מפתיע בסכום של 18 מיליון אירו בלוטו. לכאורה זו הגשמה של חלום רטוב, של כל אחד ואחת מאיתנו, נכון?

אנו בטוחים שכשיהיה לנו הרבה כסף, (או אולי…זמן,…עוד תואר…פחות משקל…בן זוג מסוים), עולמנו החיצוני יסתדר מאליו ונהיה מסופקים ומאושרים! אולם כשיש כאוס בעולמנו הפנימי, והוא מנוהל ברובו על ידי פחדים, כעסים, שליליות, חוסר אמון, או חוסר ערך עצמי, האם לדעתכם משהו חיצוני, כמו זכייה בלוטו, או כל דבר חיצוני אחר שאנו “נתלים” בו, יסדר את הכל, ויביא לנו את האושר?
התשובה היא לא!

כל עוד אנו מחפשים את הפתרונות מחוצה לנו, ומשליכים את ההצלחה שלנו או האושר שלנו על “פנטזיה”, על אחרים, או בדברים חיצוניים לנו, כל עוד אנו מחכים לפיית קסמים, או אביר על סוס לבן שיצילו אותנו, האושר המימוש, והסיפוק, לצערי, רק ילכו ויתרחקו מאיתנו. כי זה בניגוד לחוקי הטבע.

נסו להיזכר בדברים שבאו לכם “בקלות” /בחינם, בלי שהצטרכתם לעבוד/להתאמץ עבורם בעבר. גם אם אלו היו דברים שנורא רציתם, עד כמה באמת זה החזיק? גרם לכם מאושרים? עד כמה באמת, תחושת הסיפוק הרגעי, שאולי חשתם, נשארה לאורך זמן? פעמים רבות אנו חווים מין “היי” שכזה, ומיד לאחריו מגיע ה…”ביי”, וזה קורה כי השינוי היה חיצוני בלבד, ולא באמת מתוכנו.

לעומת זאת, נסו להיזכר בדברים שהצבתם לעצמכם כמטרה, ופעלתם בנחישות להשיגם, כשבדרך התגברתם על קשיים ואתגרים מכל הסוגים, פיזיים, מנטליים ורגשיים. כשהייתם צריכים לעשות עבודה פנימית, כדי להתגבר עליהם, להשתנות ולגדול כבני אדם. איך זה הרגיש, כשגיליתם על עצמכם שאתם מסוגלים הרבה יותר ממה שחשבתם שאתם יכולים בהתחלה? איך הרגשתם אז, כשהגעתם ליעד? וכמה זמן נשארה התחושה הזו אצלכם?

אז אם נחזור לאביב, להתחדשות ולעבודת הניקיון הפנימי, זו בדיוק “העבודה” שבאנו לכאן לעשות. עבודת המודעות, כפי שכתבתי לא פעם, היא עבודה לכל החיים, והיא לא קלה, אך אפשרית. זו למעשה עבודה שמהותה גילוי עצמנו, הכוחות, הכשרונות, והעוצמות הפנימיים שלנו. זוהי עבודה של שינוי הדפוסים, המחשבות, האמונות והרגשות האוטומטיים שמנהלים אותנו ביום יום, ואחראים לכך שאנו מגיבים למציאות, בדרך של “הישרדות”. עבודת המודעות היא להתבונן בכל האוטומטיים הללו, לזהות אותם, להבין שאנו לא חייבים להישאר אתם, ולהשתנות.

זה אומר – לבחור- לחשוב, להרגיש, להאמין ולהתנהג – אחרת!.
זה גם אומר לקיחת אחריות לגישה שלנו, למחשבות לרגשות ולפעולות שלנו, שהם הדרך שבה אנו מגיבים ומתייחסים למה שקורה לנו בחיים. זה השינוי היחידי שכשנעשה אותו באמת, יגרום לנו להשיג בכל פעם תוצאות טובות יותר, וככל שנתאמן על זה יותר, נחווה גם רגעים מלאים מספקים רגועים ושמחים יותר. כי בכל פעם שאנו מתמודדים עם התגובות האוטומטיות שלנו, ולומדים כיצד לעשות בחירות אחרות ומודעות יותר, אנו מתוגמלים לכל החיים – משום שאנו מכניסים יותר אור לחיינו, ומפני שאנו מגלים מי אנו באמת, וזה מעצים ומצמיח אותנו, ומשפיע לא רק עלינו אלא גם על כל הסביבה שלנו.

מסתבר (גם על פי מחקרים מדעיים שבדקו מה גורם לנו להיות מאושרים) שמה שגורם לנו לתחושת האושר/הסיפוק/המילוי ההחמקמקה כל כך, שאנו רוצים להרגיש בחיינו, היא היכולת שלנו להתפתח, לצמוח ולגדול כבני אדם. בעיני אלו דווקא חדשות טובות, משום שזה תלוי אך ורק בנו, ולא בזכיה כזו או אחרת בלוטו, כי כשאנו עושים זאת, בעבודה פנימית ובכוחות עצמנו, זה יותר משמעותי ומספק עבורנו.
מאחלת לכולנו חג שמח, נקי ומואר,
שלכם, אורלי בר-קימה