בזמן האחרון הרבה שואלים אותי, מה זה מודעות בעצם? ולמה כדאי לי לחיות חיים מודעים?  אולי עדיף לא לדעת כל כך הרבה?

הרהרתי הרבה בשאלה הזו, והשבוע בהליכת הבוקר שלי בים, לפתע קיבלתי את התשובה.

עבודת מודעות זו עבודת ניקיון . ניקיון של הבית הפנימי שלנו. בדיוק כפי שאנו מנקים את הבית החיצוני, שאנו גרים בו, ואת הסביבה שלנו, כדי שיהיה לנו נעים יותר לחיות בה, וכדי שנרגיש שאנו יכולים לנוע בחופשיות בתוך החללים שאנו חיים בהם בלי שדברים יחסמו או יפריעו לנו בדרכנו, כך בדיוק זה עובד בבית הפנימי, בתודעה שלנו.

היום, אחרי מעל כעשור שאני עושה את “העבודה” הזו, לפתע קלטתי זאת. לחיות חיים מודעים זה אומר שבכל רגע ורגע, כשמשהו בעולם החיצוני קורה בחיי, לטוב או לרע, במקום לחפש את הסיבות לדבר מחוצה לי, כשאני עושה את עבודת המודעות, אני למעשה בוחרת להפנות את המבט פנימה, ולבדוק מה בי, גרם לזה לקרות, ואם תרצו להיות יותר ספציפיים, אילו מחשבות, רגשות, אמונות או פעולות (בדיבור או במעשה) היו הסיבה האמיתית לכך. וכאן הרבה מאיתנו “נופלים”, כי קשה לנו לעשות את ההקשר או החיבור לסיבות הפנימיות, שהם בפועל המנוע לכל מה שקורה לנו במציאות.

יש לכך כמה הסברים אפשריים בעיני. הסבר אחד, הוא שלעיתים חולף זמן רב בין  ה”סיבה” –המחשבה, האמונה, המעשה,  או הרגש המקוריים, לבין ה”תוצאה”, שקרתה במציאות. אך ההסבר העמוק והאמיתי יותר הוא שבדרך כלל, חלק גדול מהמחשבות, האמונות והרגשות שלנו, הם לא מודעים, ולמרות שאנו לא מודעים אליהם, הם אלה שמפעילים אותנו, ואז אנחנו חיים בתחושה של “טייס אוטומטי”, שאנו מגיבים לכל מה שקורה, בצורה אוטומטית, ולא באמת בוחרים את התגובה הרצויה שלנו לכל מצב או אירוע בחיינו.

למעשה, זו החשיבות של עבודת המודעות, בכך שהיא מאפשרת לנו בחירה אמיתית ומודעת, ולקיחת אחריות על כל מה שקורה בחיינו. כי את המציאות, הרי, לא ניתן לשנות, היא מתרחשת כפי שהיא מתרחשת, אין לנו באמת שליטה על מזג האוויר, הבורסה, או על איך חושב, מאמין או מרגיש מישהו אחר, אפילו אם הוא האדם הכי קרוב לנו. הדבר היחידי שהוא בשליטתנו ושאותו ניתן לשנות זה את הדרך שבה אנו מגיבים ובוחרים להתייחס לדברים שמתרחשים בחיינו. יופייה ועוצמתה של עבודה זו היא בכך שהיא חושפת עבורנו את מערכת ההפעלה הפנימית  שלנו, התכנות הבלתי נראה הלא מודע שלנו- וגורמת לנו  להיות מודעים אליו – וזה השלב הראשון והמשמעותי של העבודה הזו.

במילים אחרות זה אומר לזהות את דפוסי המחשבה, האמונות, והרגשות שמנהלים אותנו, ולבחון, האם הם מקדמים או מעכבים אותנו. אחרי שזיהינו את המקומות שבהם אנו “תקועים”, והפכנו להיות מודעים לאיזו מחשבה, רגש/אמונה כרגע חוסמת אותנו, עשינו חצי עבודה, ובשלב הבאה אנו יכולים לבחור לשחרר אותם, ולהחליפם במחשבות/אמונות/הרגלים/רגשות אחרים, מקדמים, שיאפשרו  להתקדם בדרך שלנו, ולהתפתח לדרגה הבאה. ההחלפה הזו של מחשבה במחשבה, רגש ברגש, אמונה באמונה, היא הכרחית, כי בתודעה שלנו אין מצב של “ואקום”. תמיד נחשוב משהו או נאמין במשהו או נרגיש משהו – אז למה שלא נבחר באופן מודע לחשוב או להאמין או להרגיש דברים שמקדמים אותנו?

החדשות הטובות הן שבכל פעם שאנו “מנקים” באופן מודע, שכבה כזו של מחשבות אמונות או רגשות חסומים, אנו עולים מדרגה, בדרגת ההתפתחות האישית שלנו, ויכולים להתקדם לעבר המטרות, והרצונות האמיתיים שלנו.

אולם יש גם חדשות עוד יותר טובות, כי בכך שניקינו שכבה, לא הסתיימה העבודה שלנו. מתברר שמדובר בג’וב לכל החיים. כי בשלב כלשהו, אחרי שעשינו קפיצת מדרגה, הצלחנו והתקדמנו בדרך שלנו, ואפילו הגענו אל המטרה שלנו, אנו מציבים יעד ראוי חדש, מתחילים לנוע לקראתו , אך מגיע שלב מסוים שוב אנו חשים שאנו דורכים במקום, שוב “תקועים”. ואז – אם אנו עושים את העבודה נכון, שוב  מתבוננים פנימה, ומזהים את החסמים את השכבה החדשה,  העמוקה יותר, של מחשבות, אמונות או רגשות, שכעת, היא זו שחוסמת אותנו ומונעת מאיתנו להגיע למטרה החדשה שלנו, למקום שבו אנו רוצים להיות.

אלברט איינשטיין אמר שלא ניתן לפתור בעיה באותה רמת מודעות שבה היא נוצרה, ולכן כדי להתפתח ולהמשיך בדרכנו נדרשת שוב עבודת ניקיון פנימית. כך נוצרת מעין מחזוריות, שבתוכה אנו הופכים להיות פועלי הניקיון של התודעה שלנו. בכל פעם מנקים ומתפתחים, מנקים ומתקדמים. לעיתים – אני יודעת מקרוב, שזה מאוד מתסכל, “איך ייתכן שניקיתי כל כך הרבה, וזה לא נגמר…למה אני עדיין לא נמצאת במקום שבו אני רוצה להיות?” אך ברגעים אחרים, וככל שאני עולה לדרגת התפתחות גבוהה יותר, אני לומדת לקבל את העבודה הזו כעבודת חיים וללמוד להנות ממנה.

אני עשיתי בחירה לפני תשע שנים לעשות שינוי בחיי, לחיות חיים מודעים, חיים מתוך תשוקה, מתוך תחושה של ייעוד, ושל מימוש מטרות גבוהות וראויות עבור עצמי, אך בעיקר לטובת הקהילה שאותה נועדתי לשרת. וכיום אני מבינה ואף חווה, שרק דרך העבודה הזו, והתמודדות היום יומית הזו,  וככל שאני מנקה שכבות, אני מרחיבה את התודעה שלי, ואיתה את האפשרויות שלי, את תחושת הערך העצמי, והמסוגלות שלי, ואת התרומה שאני מביאה לעולם, והופכת יותר ויותר להיות האדם שנועדתי להיות.

הדבר המדהים שקרה מבחינתי בשנה האחרונה, הוא ההבנה שבמקביל לתהליך הניקיון התודעתי שאני חווה בשנים האחרונות, אני עוברת וחווה תהליך מקביל בתחום הבריאות שלי  – ושקיים קשר ישיר בין תהליך הצמיחה האישית והתודעתית, לבין התהליך שקורה בגוף שלי.

במילים פשוטות, הבנתי שחלק חשוב מתהליך הצמיחה האישית שלי, הוא לקחת אחריות גם על נושא הבריאות בחיי, משום שגם גופי הפיזי זקוק לתהליך של ניקיון פנימי והבראה. וזה אומר תזונה יותר בריאה ונכונה, ופעילות גופנית קבועה, שיתמכו  בתהליך הפנימי שאני חווה, ושיאפשרו לגופי את רמת הבריאות, הגמישות והאנרגיה הדרושה לו, כדי לממש את המטרות הראויות הגבוהות שהצבתי לעצמי.

הזמנה לתרגול: חשבו על תחום אחד בחייהם, שבו אינכם משיגים את התוצאה שאתם רוצים, זה יכול להיות בתחום הזוגיות, המשפחה, הקריירה, הכסף הבריאות, הפנאי, הצמיחה האישית, או מערכות יחסים. 

שאלו את עצמכם: מהו הסיפור הפנימי- הדיבור השלילי שחוזר על עצמו, שאני מספר/ת לעצמי לגבי התחום הזה בחיי? לאחר שתזהו את הסיפור (אין לי זמן/כסף, כישרון..). ענו על השאלה- מה אני צריך/ה להאמין על עצמי, כדי לספר את הסיפור הזה? (אני לא שווה, לא מגיע לי, לא מסוגל/ת, לא מספיק טוב/ה).

כעת הפכו משפט זה על פניו, משלילי לחיובי, וצרו אמונה חדשה, מחזקת ומעצימה שתנטרל את האמונה השלילית באופן מדויק. בנו משפט חיובי, שירגש אתכם, וחזרו עליו מידי יום, בכתב בעל פה, ובכל דרך שתחבר אתכם אליו.

באהבה, ובהצלחה לכולם,

שלכם, אורלי

לפרטים והרשמה על קורס און ליין “ניקיון רעלים רוחני” לחצו כאן