העצמה נשית

האם את נסיכה או אבירה? "אין לך מה לחכות "לאביר על הסוס הלבן", שיבוא ויציל אותך, כי את האבירה של עצמך"  (אורלי בר-קימה)

זהו זמן מיוחד ומרגש במחזוריות השנתית, סוג של תקופת מעבר בין ישן לחדש. כמו שבביתנו הפיזי אנחנו מנצלים את התקופה

האם הגיע הזמן לבער את החמ”ץ (חייב/מוכרח/צריך) מהשפה שלכם? “אני חייבת ללכת לבנק/לעבודה”, “אני מוכרחה להסתפר/לקנות פרחים”, “אני צריכה להגיד לך משהו/לשאול אותך/לסיים את הספר/להחליף לתינוק

“מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי, בחמלה, רבה אמונתך”, לתוך תפילה זו, אני מתעוררת מידי בוקר, בשנים

ב- 8 במרץ בכל שנה מציינים בארץ ובעולם את יום האישה הבין-לאומי. קצת היסטוריה:  יום זה צוין לראשונה ב-8 למרץ

סבתא בישלה דייסה…נתנה לילדים, נתנה לבן זוגה, נתנה לחברה, נתנה לאחותה, נתנה לאמא, נתנה לשכנה, נתנה לכלב, נתנה ונתנה ונתנה,

בזמן האחרון הרבה שואלים אותי, מה זה מודעות בעצם? ולמה כדאי לי לחיות חיים מודעים?  אולי עדיף לא לדעת כל

שנה חדשה בפתח – האם זו תהיה “שנת מפתח” בחייך או עוד שנה של “כמעט”? חלפה שנה, חלפה שנה  ושום

ביננו, כאילו שהיינו צריכות הוכחה לכך… אבל לא מזיק לדעת שכעת זה הוכח מדעית: החברות בין נשים משפרת את הבריאות

איך לעשות “קפיצה קוונטית” רוחנית בחג מתן תורה? “השמים פתוחים, הארץ גדולה, והדרך אינסופית” (לאו דזה, מתוך ספר הטאו)