לחיות מתוך ייעוד

מהו הייעוד שלי?

זו שאלה גדולה.

ולפעמים היא כל כך גדולה, שהיא אפילו קצת מלחיצה.

כאילו איפשהו בעולם מסתתרת תשובה אחת נכונה — מקצוע מסוים, שליחות גדולה או דבר אחד שנולדנו לעשות — ואם רק נמצא אותו, הכול יסתדר.

היום אני מסתכלת על ייעוד קצת אחרת.

אני לא בטוחה שיש לנו רק ייעוד אחד לכל החיים.

אנחנו משתנות. החיים משתנים. מה שהיה חשוב לנו בגיל 30 אינו בהכרח מה שמבקש להתממש בנו בגיל 50 או 60.

ולפעמים הייעוד שלנו אינו בכלל מה שאנחנו עושות, אלא מי שאנחנו בוחרות להיות בתוך מה שאנחנו עושות.

הייעוד הוא ה״למה״ שלי

כשכתבתי את ״להיפתח לשינוי״, תיארתי את הייעוד כ״למה הגדול״ שלנו.

את ההגדרה הזאת אני עדיין אוהבת.

למה אני עושה את מה שאני עושה?

מה חשוב לי באמת?

מה נותן משמעות לחיים שלי?

מה אני רוצה לתת, ליצור, לרפא, ללמד, לשנות או להביא לעולם?

ומה גורם לי להרגיש שאני חיה חיים שיש בהם משמעות עבורי?

ייעוד אינו חייב להיות גרנדיוזי.

אפשר למצוא אותו בעבודה שלנו, אבל גם באימהות, בזוגיות, ביצירה, בחברות, בהתנדבות, בקהילה, בדרך שבה אנחנו מטפלות באנשים או בדרך שבה אנחנו בוחרות להיות נוכחות בעולם.

לפעמים הייעוד הוא ליצור. לפעמים ללמד. לפעמים לרפא. לפעמים לחבר בין אנשים. ולפעמים, בתקופה מסוימת בחיים, הייעוד שלנו הוא פשוט להיות שם עבור אדם שאנחנו אוהבות.

איך אדע שאני בכיוון?

יש רמזים.

הם נמצאים בדברים שאנחנו עושות ושוכחות בהם את הזמן. בדברים שאנשים שוב ושוב פונים אלינו בגללם. ביכולות שבאות לנו כמעט בטבעיות ולכן אנחנו לא תמיד מעריכות אותן. בדברים שמרגשים אותנו. בחלומות שחוזרים אלינו שוב ושוב.

ולפעמים הגוף יודע.

יש דברים שרק המחשבה עליהם מכניסה בנו חיות. העיניים נדלקות. הנשימה נפתחת. משהו רוצה לנוע.

אפשר לקרוא לזה התלהבות, תשוקה, אנרגיית חיים — או פשוט צ׳י.

לא כל התלהבות היא בהכרח הייעוד שלנו, אבל כדאי להקשיב למקומות שבהם אנרגיית החיים שלנו מתעוררת.

הזמנה להתבוננות

קחי לך זמן שקט, מחברת ועט.

אל תנסי למצוא מיד את "התשובה הנכונה". פשוט כתבי.

• מה אני אוהבת לעשות?
• מה גורם לי להרגיש חיה?
• במה אני טובה באופן טבעי?
• על מה אנשים פונים אליי שוב ושוב?
• מה הייתי שמחה לעשות יותר, גם אם אף אחד לא היה מוחא לי כפיים על כך?
• מה חשוב לי לתת לאחרים או לעולם?
• אילו חוויות בחיי העניקו לי תחושת משמעות עמוקה?
• איזה חלום חוזר אליי כבר שנים?

ועוד שאלה שאני רוצה להוסיף היום:

מה מבקש להתממש דרכי בתקופה הזאת של חיי?

לא לפני עשר שנים. לא "יום אחד". עכשיו.

למצוא את החוט שמחבר

קראי את מה שכתבת. חפשי מילים, איכויות ורעיונות שחוזרים על עצמם.

אולי תגלי מילים כמו: ללמד. ליצור. לרפא. לחבר. להעניק. להוביל. להקשיב. לכתוב. לטפח. להביא יופי. לעזור לאנשים להאמין בעצמם.

בחרי כמה מילים שמרגישות לך חיות במיוחד. ועכשיו נסי ליצור מהן משפט שמתחיל ב:

״אני כאן כדי...״

או:

״בתקופה הזאת בחיי אני רוצה להביא יותר...״

אל תחפשי ניסוח מושלם. זה אינו חוזה לכל החיים. זהו מצפן. משפט שאמור להזכיר לך לאן הלב שלך מבקש לנוע.

ומהמילים — לחיים

עכשיו מגיעה השאלה החשובה באמת:

אם זה חשוב לי — איך זה בא לידי ביטוי בחיים שלי?

בחרי פעולה אחת קטנה שתוכלי לעשות כבר השבוע.

• אם הייעוד שלך קשור ליצירה — צרי משהו.
• אם הוא קשור לחיבור — התקשרי למישהו.
• אם הוא קשור ללמד — שתפי משהו שאת יודעת.
• אם הוא קשור לריפוי — הקדישי זמן לריפוי שלך או של מישהו אחר.
• אם הוא קשור לכתיבה — פתחי מחברת וכתבי.

לא צריך לחכות לרגע שבו "נגלה את הייעוד". אפשר להתחיל לחיות אותו.

תרגול קצר — להתחבר לכוונה

עמדי בנוחות. הרגישי את כפות הרגליים על האדמה. קחי כמה נשימות עמוקות ואיטיות.

הניחי את שתי הידיים על הלב ושאלי בשקט:

מה חשוב לי באמת?

אל תמהרי לענות. נשמי.

ואז שאלי:

מה מבקש לעבור דרכי אל העולם עכשיו?

אפשרי למילים, לתמונה, לתחושה — או אפילו לשקט — להגיע. אין צורך לפתור דבר. רק להקשיב.