להסכים להיות באי־ודאות

הזמנה לתרגול — לפגוש את הלא־נודע

קחי את המחברת שלך וכתבי בלי לחשוב יותר מדי:

• איפה בחיי אני נאחזת כרגע במוכר ובידוע, גם אם הוא כבר אינו מתאים לי?
• מה אני מפחדת שיקרה אם אשחרר?
• במה אני מנסה כרגע לשלוט?
• מה באמת נמצא בשליטתי — ומה לא?
• איזה מרחב יכול להיפתח אם אסכים לא לדעת את כל התשובות עכשיו?
• מהו צעד קטן שאני יכולה לעשות אל מחוץ לאזור הנוחות שלי?
• מי או מה יכולים לתת לי תמיכה ותחושת קרקע בזמן שאני עושה אותו?

ולבסוף שאלי:

מה היה מתאפשר בחיי אילו הייתי קצת פחות מפחדת מאי־ודאות?

אל תנסי מיד להפוך את התשובה לתוכנית עבודה. פשוט כתבי. ותני לה להיות.

תרגול בגוף — לשחרר את הישן ולפנות מקום לחדש

ברפואה הסינית המסורתית, אלמנט המתכת קשור לאיכות של שחרור והרפיה — ליכולת להיפרד ממה שסיים את תפקידו ולפנות מקום לחדש.

האיברים המשויכים לאלמנט המתכת הם הריאות — יין, והמעי הגס — יאנג. יש כאן עבורי דימוי יפה ופשוט: אנחנו שואפות פנימה אוויר חדש — ומשחררות בנשיפה את מה שכבר איננו זקוקות לו. בדיוק כמו בחיים.

ווּ־ג'י — עמידת הריקות

נתחיל בעמידת הבסיס של הצ׳יקונג, שנקראת ווּ־ג'י — עמידת הריקות.

• עמדי כשכפות הרגליים מקבילות ופסוקות ברוחב האגן.
• הרגישי אותן נטועות ומקורקעות באדמה.
• כופפי מעט את הברכיים.
• האריכי את עמוד השדרה בעדינות.
• הכניסי מעט את הסנטר פנימה, כך שהעורף והצוואר ארוכים.
• אפשרי לזרועות להיות משוחררות ותלויות לצדי הגוף, מעט רחוקות ממנו.
• השאירי את בתי השחי פתוחים ומאווררים, ואת כפות הידיים רכות ומשוחררות.
• הרגישי את קודקוד הראש שואף מעלה, אל השמיים — בעוד כפות הרגליים מחוברות מטה, אל האדמה.
• בין שמיים לאדמה, פשוט עמדי. נשמי.

אל תנסי להגיע לשום מקום. זהו הריק. לא מקום שחסר בו משהו — אלא מרחב פתוח של אפשרויות.

לנשום ולשחרר

הפני עכשיו את תשומת הלב לנשימה. שאפי לאט דרך האף והרגישי את בית החזה והריאות מתרחבים. בנשיפה, הרפי.

דמייני שבכל נשיפה את מאפשרת לעצמך לשחרר עוד מעט מהאחיזה במה שכבר עבר — מחשבה, פחד, סיפור ישן, צורך בשליטה או משהו שאת מרגישה שהגיע הזמן להניח.

כעת טפחי בעדינות בעזרת קצות האצבעות על האזור שמתחת לעצמות הבריח, בסמוך לשקע שבקדמת הכתפיים — אזור שבו עובר מרידיאן הריאות לפי הרפואה הסינית.

המשיכי לנשום תוך כדי הטפיחות.

בשאיפה — אני מקבלת.
בנשיפה — אני משחררת.

חזרי על כך כמה פעמים בקצב שנעים לך.

ולבסוף הפסיקי את הטפיחות. חזרי לעמידת הווּ־ג'י. הרפי את הזרועות. נשמי. הרגישי את האדמה מתחתייך ואת המרחב סביבך.

אני משחררת את מה שכבר אינו משרת אותי.
אני מרפה מהצורך לדעת ולשלוט.
אני מפנה מקום.
אני פתוחה לחדש.

הישארי עוד כמה נשימות בתוך הריקות. לא צריך לדעת עדיין מה ייכנס אל המרחב שהתפנה. כרגע מספיק פשוט להסכים לפנות לו מקום.